חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק ת"א 7399-10-08

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
7399-10-08
26.9.2011
בפני :
יעקב וגנר

- נגד -
:
שולמית שקלים
:
1. יעקב איטח
2. אסתר איטח

פסק-דין

נתוני רקע ועובדות:

1.         לפני בקשה לדחיית התביעה על הסף או לחלופין למחיקת התביעה על הסף בטענות של התיישנות והעדר יריבות.

בעלה של המשיבה מכר למבקשים דירה הנמצאת בקומה התחתונה בבניין אשר בבעלותו ואשר בו מתגוררים הוא והמשיבה (להלן: "הדירה"). הדירה נמכרה למבקשים בהתאם להסכם מכר מיום 7.6.98 (להלן: "ההסכם"). 

2.       ביום 11.10.1999 הגיש בעלה של המשיבה תביעה נגד המבקש מס' 1 לבית הדין הרבני האזורי בחיפה, בה טען כי המבקשים הפרו את ההסכם. ביום  21.10.1999, הביא בית הדין הרבני את הצדדים להסכמה כי ימנו את בית הדין כבורר בסכסוך ביניהם. בהחלטת בית הדין מאותו יום, הורה בית הדין לבעלה של המשיבה להגיש כתב תביעה מפורט "כולל אסמכתאות" בתוך 15 ימים, וכן הורה למבקש מס' 1 להגיש כתב בית דין מטעמו בתוך 15 ימים שלאחר מכן.

3.       ביום  1.11.1999 הגיש בעלה של המשיבה בקשה לבית משפט השלום בחיפה, למתן צו מניעה זמני נגד המבקשים, ועתר כי יינתן צו מניעה זמני האוסר עליהם לתפוס את ההחזקה בשטחים מסוימים. במעמד הדיון, שהתקיים ביום 2.11.1999 ביקש ב"כ המבקשים מבית המשפט לעכב את ההליכים המתנהלים בפני בית המשפט, לאור הסכם הבוררות שנחתם בבית הדין הרבני, אם כי הסכים לכך שצו המניעה הזמני, שניתן יום קודם לכן במעמד צד אחד יישאר על כנו.

4.       בעלה של המשיבה לא הגיש לבית הדין הרבני כתב תביעה מפורט, ותחת זאת הגיש ביום  14.11.1999, הודעה לבית הדין על ביטול הליכי הבוררות. ביום 18.11.1999 הוגשה תביעה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א 27767/99), ובה עתר בעלה של המשיבה לסעדים שונים נגד המבקשים. המבקשים לעומת זאת הגישו לבית משפט השלום בקשה לעכב את ההליכים בשל הסכם הבוררות שנכרת.

5.       ביום 31.5.2000 החליט בית הדין הרבני כי הבוררות שנחתמה על ידי הצדדים היא בתוקף ואין אחד הצדדים יכול לחזור בו לאחר שנחתמה. בית הדין אפשר לבעלה של המשיבה להגיש בכתב את נימוקיו וראיותיו, לעצם הנושא הנדון, אולם הוא לא ניצל זאת ולא הגיש לבית הדין כתב תביעה מפורט או את ראיותיו.

6.       ביום  15.8.2000 הגיש בעלה של המשיבה  תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה  (ת.א  1211/00) ועתר לבטל את הליכי הבוררות, ולחילופין עתר לפסול את הדיינים מלשמש כבוררים. הבקשה לביטול הליכי הבוררות הובאה בפני כב' השופטת (כתוארה אז) ש' וסרקרוג. בתאריך 19.2.2001 דחה בית המשפט את הבקשה. בפסק הדין קבע בית המשפט כי על בעלה של המשיבה לקיים את הליכי הבוררות על פי הסכם הבוררות שנחתם לפני בית הדין. בנוסף שוב אפשר בית המשפט לבעלה של המשיבה להגיש לבית הדין כתב תביעה מתוקן בתוך 30 ימים מיום מתן פסק הדין, כפי שהורה בית הדין הרבני בהחלטתו מיום 31.5.2000. כמו כן הורה בית המשפט לעכב את ההליכים בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום (ת.א 27767/99).

7.       בעקבות פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי הגיש בעלה של המשיבה כתב תביעה מתוקן לבית הדין הרבני בו ביקש לחייב את מבקש מס' 1. ביום 17.7.2001 נתן בית הדין הרבני את פסק הבוררות, ובו דחה את התביעה.

8.       בעקבות פסק הדין שניתן,  הגיש בעלה של המשיבה בקשה לביטול פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת.א 997/01) שהובאה לדיון בפני כב' השופט ע' גרשון.  ביום 28.10.2003, דחה בית המשפט את הבקשה לביטול פסק הבוררות.

9.       ביום  15.3.2004 הגיש בעלה של המשיבה בקשה לבית משפט השלום, ובה עתר לכך שיותר לו לתקן את כתב התביעה בת.א  27767/99, שכזכור ההליכים בו עוכבו. הבקשה הובאה לדיון בפני כב' השופט א' טובי, אשר קבע, כי לאור פסק הבוררות אין מקום להיעתר לבקשה, ועל כן דחה הן את הבקשה לתקן את כתב התביעה והן את התביעה עצמה. על החלטתה זו לא הוגש ערעור.

10.     לאחר כל הדברים האלה, הועבר עניינו של בעלה של המשיבה לדיון בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב קבע דיון ביום 24.11.2004, ולדיון זה הופיעו  בעלה של המשיבה ובא כוחו בלבד. בהעדר הופעתם של המשיבים ובא כוחם, ביקש ב"כ המערער מבית הדין היתר להגיש את תביעתו לבית המשפט, הואיל ועד היום טרם התקיים דיון לגופו של עניין. בית הדין הרבני האזורי בתל אביב החליט להיענות לבקשה.

11.     בעקבות החלטת בית הדין הרבני האזורי בתל אביב, מיום 24.11.2004, הגיש בעלה של המשיבה תביעתו לבית המשפט השלום בחיפה (ת.א 1533/05). המבקשים הגישו לבית המשפט בקשה לדחות את התביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין, בית המשפט נעתר לבקשתם. על  החלטת בית המשפט, לדחות תביעת המערער על הסף, למרות ההיתר שקיבל מבית הדין הרבני האזורי בתל אביב להגישה, הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 1978/05). בפס"ד ארוך ומנומק החליט בית המשפט המחוזי לדחות את הערעור.

12.     ביום 27.10.08 הגישה המשיבה כתב התביעה בתיק זה שלפניי. המבקשים/הנתבעים הגישו בקשתם לדחות את התביעה על הסף. ביהמ"ש קיים דיון בבקשה והציע להעביר את הסכסוך  בין הצדדים לגישור ובעלה של המשיבה אף פנה לכב' הרב שאר יישוב הכהן שיסכים לשמש כמגשר והוא אכן הודיע לביהמ"ש  על נכונותו לגשר בין הצדדים אולם בהעדר הסכמה לא ניתן היה להוציא אל הפועל הליך אלטרנטיבי זה ועל כן הובא התיק בפניי למתן החלטה בטענה המקדמית הנזכרת. המשיבה טוענת כי יש לה זכות להגשת התביעה שבפניי, שהוגשה בידי בעלה של המשיבה, מכיוון שמעולם לא חתמה על הסכם הבוררות ואינה צד לחתימתו של בעלה על אותו הסכם. לטענתה היא תובעת עפ"י זכויותיה העצמאיות, בעיקר לנוכח העובדה כי מדובר בנזקים גדלים והולכים מידי יום ביומו. המשיבה טוענת כי המבקשים הפרו את הסכם המכר ועל כן היא זכאית לסעדים שונים מבית המשפט. להלן אביא בתמצית את טענות הצדדים.

טענות המבקשים

13.        לטענת המבקשים התובענה התיישנה זה מכבר שכן עסקינן בחוזה מכר מיום 7/6/98. עוד בשנת 1999 הגיש בעלה שלך המשיבה תביעה כנגד מבקש מס' 1 אשר עילתה הפרת הסכם המכר. תביעה זו אינה אלא ניסיון לעקוף את החלטות כב' בית המשפט המחוזי בשני פסקי דין וכן את פסק דינו של בית משפט השלום ואת פסק דינו של בית הדין הרבני שניתן במסגרת הליכי בוררות.

זאת ועוד, המבקשים טוענים כי הדירה נמכרה ע"י בעלה של המשיבה ולא ע"י המשיבה, אשר לא היו לה כל זכויות בדירה. לפיכך, בין המבקשים למשיבה אין כל יריבות, ולמשיבה אין כל מעמד בתובענה זו. המשיבה לא טענה לזכות עצמאית שקמה לה בדירה, וזכותה ככל שישנה (דבר המוכחש) נובעת זכותו של בעלה, אשר מכר את הזכויות בה למשיבים. משפקעה זכותו של הבעל לקבל סעדים כלשהם כנגד המבקשים מכוחם של פסקי הדין המרובים, בהם רובם ככולם נדחו תביעותיו, נשמטה ממילא גם זכותה הלא עצמאית של המשיבה.

טענות המשיבה

14.        כאמור, לטענת המשיבה אין קשר משפטי בין ההליכים המשפטיים הקודמים בין בן זוגה למבקשים לבין ההליכים שנוקטת עתה המשיבה. לטענתה פס"ד וההחלטות עליהן סומך ב"כ המבקשים, אבד עליהן הכלח, בשים לב לפסק דינו של בית המשפט העליון, לפיו פסק בוררות שניתן ע"י בית הדין הרבני, שווה לאפס ואן לו נפקות משפטית. המשיבה טענה כי יש להחיל את הלכה זו על המקרה ולפסוק שאינה כפופה לפסק הבוררות שניתן בתיק של בעלה, במיוחד לאור העובדה שכלל לא הייתה צד לבוררות. לטענתה בתיק הבוררות לא נקבעה כל פלוגתא או מעשה בית דין בין הצדדים, שכן לא נקבע דבר בנוגע לעניין טענות המשיבה בתביעה כנגד המבקשים בתיק זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>